"פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים

מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות "פרויקט אישה" - הערכת התכנית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה לקידום בריאות נשים דוח מסכם אירית אלרועי רויטל גרוס יעל אשכנזי ברוך רוזן הדוח מהווה חלק מפרויקט "אישה" וממומן בידי הפדרציה היהודית של קליבלנד והסוכנות היהודית דמ- 08-513

כ( תמצית המחקר בעשור האחרון זוכה נושא בריאות נשים בישראל להתענינות רבה. הצטברות של עדויות ממחקרים שונים הגבירה את ההכרה בקרב אנשי המקצוע כי בישראל אין התייחסות מתאימה לטיפול בנשים ולקידום בריאותן. בשנת 2001 פותחה תכנית "אישה" במשותף על-ידי הפדרציה היהודית של קליבלנד, הסוכנות היהודית, ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, במטרה לקדם את בריאות הנשים בישראל. פרויקט "אישה" מורכב ממספר תכניות לקידום בריאות נשים המופעלות בקרב רופאים, נשים ובקרב כלל האוכלוסייה. אחת התכניות הללו היא תכנית ייחודית לפיתוח מנהיגות נשים בקהילה בתחום בריאות נשים. תיאור התכנית לפיתוח מנהיגות נשים המטרה העיקרית של התכנית שהחלה לפעול ב- 2001, הייתה להכשיר נשים בקהילה על מנת שיפעלו לקידום בריאות הנשים בקהילתן. כדי להשיג יעד זה, המשתתפות קיבלו במסגרת הכשרתן ידע בבריאות נשים וכלים לפיתוח ולהפעלת פרויקטים בקהילה. ההנחה הייתה שהידע והמיומנויות שהמשתתפות ירכשו במהלך הקורס יאפשרו להן להיות פעילות בתחום בריאות נשים בקהילתן, לקדם את המודעות בנושא, ליזום תכניות ולהוציאן לפועל. התכנית לפיתוח מנהיגות נשים דומה לתכניות המתוארות בספרות הקיימת בתחום הכשרת פעילי בריאות מהקהילה activists),(lay health אשר מטרתן היא להעצים את אותם "עוזרים טבעיים", על-ידי מתן ידע וכלים בסוגיות בריאותיות, כגון בדיקת ממוגרפיה 1995) al..(earp et התכנית מתבססת על מודל של פיתוח קהילתי ופיתוח מנהיגות מקומית בקהילה ) lay.(leaders לפי מודל זה, כדי לקדם נושא מסוים בקהילה, יש צורך שהתכנית תתאים לצורכי האוכלוסייה הן מבחינת התכנים והן בדרכי הפעולה. על כן, לבחירת הנשים המשתתפות בקורס מתוך הקהילה עצמה יש ערך מוסף: במסגרת ההכשרה שלהן כמנהיגות בקהילה ניתן ללמוד מהן על הצרכים, התפיסות, האמונות והערכים של האוכלוסייה, וכן לזהות מהם הגורמים היכולים לתמוך בהשגת היעדים הבריאותיים הרצויים או לעכב אותם. לימוד זה משמש בסיס טוב יותר לבנייה ולהתאמה של תכנית שתתאים לצורכי אוכלוסיית היעד. במהלך השנים 2004-2001 התקיימו שני מחזורים של התכנית, ובסך-הכל פעלו 28 קבוצות -500 נשים) שעברו את ההכשרה. המחזור הראשון מנה 17 קבוצות (288 נשים) בהנחיית שני גופים: 1 (1) החברה למתנ"סים (שהכשירה 14 קבוצות), ונבחרה משום שהייתה לה תשתית נרחבת לתשתית ייחודית זו יש מספר היבטים, ובהם מטה ברמה הארצית, פריסה ארצית המאפשרת פעילות בהיקף רחב ושיתוף פעולה על-אזורי, תשתיות פיזיות ומקצועיות קיימות ברמה המקומית, ואפשרויות למידה בין המתנ"סים השונים, וכן מפגש בין-תרבותי. כארגון מבוסס, 1

להפעלת תכניות הבנויות על הקהילה ולפיתוח מנהיג ת בתחומים רבים; (2) המרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון בנגב (שהכשיר 3 קבוצות) נבחר משום שהייתה לו מומחיות אקדמית בתחום בריאות נשים ובמחקר מעשי. המחזור השני של התכנית מנה 11 קבוצות (202 נשים) אשר פעלו במסגרת החברה למתנ"סים. במהלך השנתיים הראשונות של התכנית (2003-2001), עברו משתתפות המחזור הראשון קורס תיאורטי ולאחריו הכשרה מעשית לביצוע פרויקטים בקהילה. הקורס התיאורטי, שנמשך כשנה וכלל 19 מפגשים, אחת לשבוע, כשלוש שעות כל מפגש, נועד להקניית ידע בבריאות נשים ולספק למשתתפות ידע וכלים לעבודה בקהילה. בחלק השני של התכנית עברו המשתתפות הכשרה מעשית שבמסגרתה התנסו ביישום הידע והכלים שקיבלו בקורס התיאורטי, בתכנון ובביצוע פרויקטים לקידום בריאות נשים בקהילה. בשלב השלישי, קבוצות הנשים פעלו במהלך שנת 2004 במסגרת המתנ"סים שבקהילות שלהן, תוך ליווי והדרכה של הרכזת המקומית של הקבוצה שפעלה מטעם המתנ"ס. כחלק מהאסטרטגיה של המתנ"סים לחזק את המשתתפות ולתת להן תחושה שהן חלק מעשייה ברמה האזורית/ארצית, התקיימו כנסים אזוריים וארציים שאפשרו לנשים להפגש, להתחלק בחוויות ולשמוע הרצאות מקצועיות בנושא. השלב השלישי הופעל רק בחברה למתנ"סים משום שרק במתנ"סים הייתה התשתית הנחוצה לתמיכה בהמשך הפעילויות של הקבוצות. יצוין שמפעילי התכנית לקחו על עצמם אתגר גדול בכך שניסו לעבוד עם קבוצות נשים מכל הארץ, כולל נשים מתרבויות שונות, ובהן נשים מקבוצות אוכלוסייה חלשות (כגון עולות, אינן מהוות קבוצת יעד לפיתוח שבדרך כלל ערביות ונשים בעלות הכנסה נמוכות) מנהיגות. הערכת התכנית הפדרציה היהודית של קליבלנד והסוכנות היהודית פנו למאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל על מנת שיסייע בפיתוח המודל של פרויקט "אישה" וילווה את התכניות השונות שהופעלו במסגרת הפרויקט בהערכה מעצבת ומסכמת. ההערכה כללה שלושה שלבים עיקריים: הערכת המרכיב התיאורטי של התכנית, הערכת המרכיב של ההכשרה המעשית, ומעקב לשם הערכת פעילות הנשים לאחר הקורס. הערכת שלושת מרכיבים אלו של התכנית לפיתוח מנהיגות נשים התקיימה בין השנים 2005-2001. ההערכה המעצבת נעשתה בשלב התכנון וגיוס המשתתפות, ובשלבים השונים של הפעלתה: בתחילת הקורס ובסופו, וכן בשלב ביצוע הפרויקטים בקהילה. כמו-כן נעשתה הערכה מסכמת בסיום כל אחד ממחזורי התכנית. לחברה למתנ"סים הייתה אפשרות להקצות סכומי כסף קטנים לתמיכה בפרויקטים שהמתנדבות יזמו. iii

במסגרת ההערכה השתמשנו בכלים כמותניים ואיכותניים: שאלונים סגורים, ראיונות עומק וטופסי דיווח שונים. בבניית תכנית ההערכה וכליה התבססנו על הספרות העולמית הקיימת בנושאים של העצמה אישית והעצמה קהילתית, וכן סקרנו מאמרים ומחקרי הערכה של תכניות המתבססות על מודל דומה. מאמרים ומחקרים אלו מסוכמים בסקירת ספרות מקיפה שהוכנה ופורסמה בנושא של פיתוח מנהיגות לקידום בריאות בקהילה (אלרועי וגרוס, 2003). בדוח מוצגים הממצאים העיקריים של המחזור הראשון על תרומות הקורס התיאורטי ותוצאותיו (לדוגמה, ידע בבריאות נשים, מסוגלות עצמית ומוטיבציה), ועל שביעות הרצון מן הקורס. כמו -כן מוצג סיכום הפעילויות של המחזור הראשון של המנהיגות בקהילה. לוחות המסכמים את הערכת הקורס התיאורטי של מחזור ב' מוצגים בנספח ב'. הבחירה להדגיש בדוח זה את ממצאי מחזור א' נעוצה בשתי סיבות עיקריות. ראשית, לגבי מחזור א' בוצעה הערכה מקיפה יותר שכללה גם את ביצוע הפרויקטים של הנשים בקהילה, ואילו תכנית ההערכה של מחזור ב' לא כללה הערכה של ביצוע פעילויות הנשים בקהילה. שנית, היות שמצאנו דמיון רב בין ממצאי מחזור א' לממצאי מחזור ב' ראינו לנכון לא להציג את מלוא ממצאי מחזור ב' כדי להימנע מחזרות. ההבדלים המשמעותיים המועטים שנמצאו יצוינו בסוף פרק הממצאים. ממצאים הממצאים שימשו משוב מעצב לשיפור התכנית במהלך הפעלתה, וכן להפקת לקחים להפעלת מחזור ב' של התכנית. כמו-כן שימשו הממצאים לבחינה רחבה יותר של המודל של פיתוח קבוצות של נשים מנהיגות הפועלות בקהילה לקידום נושא בריאות הנשים בקהילה. הערכת הקורס מהממצאים עולה כי, שיעור גבוה של הנשים (83%) הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהקורס. בסך-הכל, הנשים היו מרוצות מאוד מרוב היבטי הקורס, למשל, מאופן ההנחיה של המפגשים (92%), ומתכנית הלימודים בבריאות האישה (83%). שבעים ושלושה אחוזים מהנשים היו בדעה שהקורס ענה על הציפיות שלהן. כמו-כן, 93% מהנשים ציינו כי היו ממליצות לנשים אחרות להשתתף בתכנית. רוב הנשים (84%) סיימו את הקורס עם מוטיבציה גבוהה לפעול לקידום בריאותן של נשים בקהילה שלהן; 82% ציינו כי הקורס תרם רבות לידע שלהן בבריאות נשים. ממבחן הידע שנערך לפני ואחרי הקורס עולה כי הן אכן שיפרו את הידע שלהן בתחום זה במידה רבה. כמעט כל הנשים דיווחו שהקורס תרם רבות למודעות שלהן לחשיבות של קידום בריאות נשים בקהילה (92%), ולרצון שלהן לפעול למען קידום בריאות נשים (90%). יותר מ- 80% מהנשים דיווחו כי הקורס תרם לתחושת המסוגלות שלהן ליזום ולהוציא לפועל פרויקטים לקידום בריאות הנשים בקהילה שלהן. iv

כשני-שלישים מהמשתתפות סברו שהקורס תרם להן הרבה גם בידע ובכלים מעשיים לעבודה (70% ו- 65% בהתאמה); אם כי יש לציין שפחות נשים הצביעו על תרומה רבה בנושאים אלו לעומת תרומת הקורס בהקניית ידע עיוני והעלאת מודעות לנושא. כפי שצוין לעיל, התכנית הופעלה בקרב מגוון אוכלוסיות ויישובים מסוגים שונים, דבר שהציב אתגר נוסף בפניה. בין היתר, היא פעלה גם בקרב האוכלוסייה הערבית בצפון ובדרום (הבדואים) - אוכלוסיות עם פחות ניסיון ומסורת של התנדבות ופעילות קהילתית, בפרט מצידן של נשים. על אף זאת מצאנו שגם בקרב המשתתפות הערביות הרוב המכריע (76%) הביעו שביעות רצון כללית גבוהה מהקורס. שיעור זה אמנם נמוך במקצת מהשיעור בקרב היהודיות (86%), אך הבדל זה לא היה מובהק. כמו-כן, נמצא הבדל מובהק בין הנשים היהודיות לערביות בטענה שהקורס עונה על הציפיות שלהן (78% לעומת 63%, בהתאמה). גם בקרב נשים ערביות היה שיפור בידע (מ- 4.2 ל- 5.8 במבחן הידע), אך השיפור היה קטן יותר מאשר בקרב נשים יהודיות (שם השיפור היה מ- 5.2 ל- 7.3 ). תשעים ושניים אחוזים מהנשים הערביות ציינו כי היו ממליצות לנשים אחרות להשתתף בתכנית, בדומה לשיעור אצל נשים יהודיות (94%). הנשים הערביות הביעו שביעות רצון נמוכה יותר באופן מובהק מהנשים היהודיות לגבי רוב ההיבטים הספציפיים של הקורס, אם כי גם כאן שיעורי שביעות הרצון היו גבוהים. כמו-כן, בנושאים הקשורים לידע בבריאות נשים והקניית כלים (לזיהוי צרכים, לעבודה בקהילה, ולעבודת צוות) הן דירגו את תרומת הקורס כגבוהה, אך באופן מובהק כנמוכה יותר מהיהודיות. כפי שצוין לעיל, הממצאים ממחזור ב' היו דומים לאלו של מחזור א' ברוב הנושאים. במחזור ב' נמצא שלקורס הייתה תרומה רבה יותר למסוגלות לעבוד בצוות, למוטיבציה לפעול בקהילה, ולמסוגלות ליזום ולבצע פרויקטים בקהילה. כמו-כן, נמצא שהקורס הביא לשיפור גדול במסוגלות עצמית בין המצב לפני הקורס לבין המצב שלאחריו, דבר שלא נבדק במחזור א' (שבו הממד של מסוגלות עצמית לא נבדק לפני הקורס). הערכת הפעילות לאחר הקורס בכל הקבוצות שהשתתפו במחזור הראשון, התקיימו במהלך שנת 2004, בתמיכת המתנ"סים, פעילויות לקידום בריאות נשים בקהילה. לרוב, בחירת נושאי הפעילויות וסוגיהן היו תוצאה של איתור צרכים ושל תהליך ממושך של היכרות עם צורכי הקהילה. כמה מהקבוצות היו פעילות יותר, וביצעו פעילויות בהיקף גדול במהלך השנה, אולם כל הקבוצות היו פעילות במידה זו או אחרת. סוגי הפעיליות כללו: סדרת הרצאות בנושאי בריאות נשים בעבור נשות הקהילה. הנושאים נקבעו על פי בקשת הציבור, כולל נושאים של בריאות הנפש פעילויות לפיתוח מודעות לנושא אלימות במשפחה (הצגה, הרצאה) הקמת קבוצות הליכה והפעלתן ערבי/ירידי בריאות (אוכל בריאות, ציוד וביגוד, טיפולים אלטרנטיביים, הרצאות) ימי כיף - פעילויות חברתיות לנשים בקהילה v

הקמת מועדון נשים (מועדון "אנוש" לפגועות נפש) גורמים תומכים בפעילות המשכית בקהילה וגורמים מעכבים בעקבות התכנית התהווה סגל של נשים הפועלות לקידום בריאות נשים בקהילתן. ברוב המתנ"סים שהשתתפו בתכנית, פעילות המנהיגות הפכה לפעילות ממוסדת. במהלך השנתיים של תכנית ההכשרה של הנשים, עמדו שיעורי נשירה של המשתתפות בשני המחזורים סביב 20%, שיעור שהוא נמוך ביחס למתרחש בקורסים ארוכים כאלה. גם לאורך כל תקופת ביצוע הפרויקטים בקהילה, חלק משמעותי מהנשים התמידו בהשתתפותן. גרעין מקורי זה שמר על המשכיותה של הקבוצה, כאשר חברו אליהן נשים נוספות במהלך השנים. מדובר בקבוצת נשים שלאורך השנים, התפתחו והתמקצעו בעשייה שלהן למען בריאות הנשים בקהילה, ועל פי הדיווח של מפעילי התכנית משמשות קבוצה שפעילה גם בשנת 2007 לקידום בריאות ונושאים אחרים בקהילה. במהלך השנים בהן פעלה תכנית ההכשרה, התרחבה עשיית המתנדבות לתחומים נוספים בחלק מהמקומות, והן התגייסו למשימות שאינן בהכרח בתחום בריאות נשים. הליווי הרב-שנתי של התכנית אפשר לזהות אילו עקרונות מבין אלה שהוזכרו בספרות היו חשובים במיוחד להצלחתה של התכנית, ושיש לתת להם תשומת-לב מיוחדת כאשר מפעילים תכניות דומות בעתיד. עקרונות אלה כוללים: בחירת הקריטריונים למיון המשתתפות ואופן גיוס המשתתפות - מומלץ לבחון את מידת פנ י ת המועמדת, המוטיבציה שלה לתרום לקהילה, יכולתה לעבוד בצוות וכן מידת המסוגלות העצמית לפעול בקהילה. חיזוק הקשר בין התיאוריה ליישום בהכשרת המשתתפות - תהליך ההכשרה צריך לשלב בין למידה תיאורטית לבין יישום בפועל של התיאוריה, כלומר ייזום והפעלה של פרויקט בקהילה. התנסות כזו תאפשר למשתתפות ליישם את החומר התיאורטי שנלמד ולהבין איך הוא מתקשר לביצוע פרויקטים בקהילה. יצירת תשתית ארגונית להפעלתה של התכנית - הנשים אינן יכולות לפעול בחלל ריק. הן זקוקות למסגרת (כזו שניתנה על-ידי המתנ"סים - הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית) שבה יוכלו להיפגש, לקבל סיוע משרדי וטכני (טלפון, פקס), או כל סיוע אחר לו הן זקוקות כדי לפעול בקהילה. תשתית כזאת גם נותנת להן תחושת שייכות למערכת מאפשרת ותומכת. הבטחת התאמה תרבותית של התכנית לקהלי יעד שונים - החל מתכנון התכנית וכלה באופן הפעלתה, חשובה המודעות לצורך ברגישות תרבותית לצורכי האוכלוסיות המשתתפות בה. התאמת התכנית צריכה לקחת בחשבון, בין היתר, הבדלים בשפה, בידע, בערכים, במנהגים, באמונות בנוגע לבריאות וכד'. תחזוקת המנהיגות - הצרכים של הנשים להמשיך בפעילוי תו יהן בקהילה - ההתמדה של הנשים כפעילות בקהילה אינה ברורה מאליה. חשוב לתת מענה למספר צרכים ייחודיים של נשים אלה על מנת לשמר אותן כפעילות, כגון ליווי והדרכה מקצועית, קבלת הכרה של הקהילה ועוד. תשתית חזקה, כפי שנמצאה במתנ"סים, א פשרה זאת. vi

נוסף לנקודות הספציפיות הנ"ל, מצאנו שהאסטרטגיה של "פרויקט אישה" ליישם את התכנית באמצעות המתנ"סים הייתה מוצלחת במיוחד. אסטרטגיה זו אפשרה הפעלה על- ידי ארגון ארצי, גדול, מבוסס, עם ידע וניסיון בפיתוח מנהיגות בקהילה. בגלל הגודל והפריסה הרחבה, המתנדבים הרגישו חלק מ"משהו גדול". כמו-כן, המתנ"סים תרמו להצלחת הפרויקט באמצעות תשתיות קיימות, העסקת רכזים מקומיים, ובהקצאת כסף לביצוע פרויקטים. בנוסף, הכנסים הארציים שהמתנ"סים יזמו נתנו למתנדבות הרגשת שהן חלק מפרויקט ארצי גדול וחשוב, וכן סיפקו הזדמנות ללמידה משותפת ומפגש בין- תרבותי. ההערכה גם זיהתה מספר גורמים שעיכבו את הפעלתה המוצלחת של התכנית: קושי בגיוס מקורות מימון לפעילויות - על מנת שנשים יוכלו לגייס משאבים ההכרחיים לפעילות בקהילה חשוב להקנות להן את המיומנויות והידע הדרושים לפעילות זו. התמודדות עם פוליטיקה מקומית - חשוב להכיר את הדינמיקה הגלויה והסמויה המתקיימת בין אנשי מפתח בקהילה וכן בין הארגונים בקהילה. שיתוף כל הגורמים הללו בתכנית ושמירה על ניטרליות חיוניים לקבלת הכרה. שחיקה של המנהיגות לאורך זמן - בתכניות שההכשרה להן היא ארוכה יחסית וכן אופי הפעילות הוא כזה המצריך "נשימה ארוכה" כדי לראות את התמורה בעשייה, ההתמודדות עם שחיקה של המנהיגות היא בלתי נמנעת. כאמור, חיוני שהנשים יקבלו את התמיכה הנחוצה כדי שיוכלו להתמודד עם השלכותיה של שחיקה זו. תרומת ההערכה עד כה במהלך חמש השנים האחרונות נעשו שימושים שונים בממצאי ההערכה. הממצאים שהתקבלו מההערכה המעצבת של מחזור א' שימשו לשיפור התכנית תוך כדי הפעלתה, ובהמשך שימשו בסיס לתכנון המחזור השני של תכנית המנהיגות, כגון חיזוק הקשר בין הלמידה התיאורטית לבין ההתנסות המעשית, והתאמת הקורס לנשים מאוכלוסיות ותרבויות שונות. ההערכה המסכמת של שני מחזורי התכנית משמשת היום בסיס להפעלתן של תכניות נוספות לפיתוח מנהיגות נשים המתבססות על המודל של פעיל בריאות מהקהילה. ואכן, בשנים האחרונות הפדרציה היהודית של קליבלנד והסוכנות היהודית, יחד עם פדרציות יהודיות נוספות, תומכות במגוון תכניות דומות, תוך מתן תשומת-לב מיוחדת לאזורי הפריפריה ולתת-קבוצות פגיעות שונות. בנוסף, יש להניח שהעקרונות שעלו בתהליך ההערכה של התכנית עשויים להביא תועלת ולשמש קווים מנחים בתכנון ובהפעלת מגוון רחב של תכניות מסוג זה לפיתוח קהילתי בעבור מנהיגות בתחום הבריאות או בתחומים אחרים. vii